גילאור חברה לבניה בע"מ נ' עיריית נהריה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית .

התובעת הגישה תביעה לבית המשפט שהתמקדה, בעיקרו של דבר, בהשבת תשלומים הנוגעים לאגרת תיעול ( ניקוז) ביצוע עבודות הכנה לצנרת ניקוז , ריצוף המדרכות באבנים משתלבות ,וחיוב בגין התקנת משאבות מים; שלא כדין ותוך חריגה מסמכות.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התובעת הינה בעלת הזכויות במקרקעין הידועים כגו"ח: 18171/45 ו- גו"ח 18171/58 בנהריה, בנתה, ע"פ היתר בניה, בראשית שנות האלפיים שני בניינים המצויים ברחוב בלפור 23 ו- 24.

התובעת טוענת כי כתנאי לקבלת היתרי הבניה לבניית המבנים, הנתבעות, חייבו ואילצו את התובעת לשלם לעירייה היטלי ניקוז, לבצע עבודות הכנה לצנרת הניקוז במקרקעין, לבצע עבודות אבן משתלבת בחזית המבנים וכן לבצע עבודות התקנת מערכות לאספקת מים במבנים כולל התקנת חדרי משאבות בבניינים, הכל בעליות שהתובעת נשאה בהן.

התובעת טוענת כי כל הפעולות הנ"ל נעשו ללא הצדק חוקיו/או צורך ובניגוד לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 ובניגוד לכללי מינהל תקין, ומכאן היא תובעת השבת הכספים ששילמה מהנתבעות בהסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט.

הנתבעות טוענות כי מאחר והמעשים המיוחסים אליהן קרו בתחילת שנות האלפיים, והתובעת החליטה להגיש תובענה נגדן רק בשנת 2007, הדבר גובל בשיהוי ניכר ללא שום הצדקה ומחייב דחיית התביעה.

הנתבעות טוענות כי לתובעת קיים חוב בגין גרות בניה ברחוב נורדאוו 4 בנהריה בסכום של 91,000 ₪ אשר יש לקזזו מכל חוב שייפסק נגדה, אם ייפסק. (זאת לאחר ניכוי סכום הערבות שהופקד בידי התובעת בסכום של 37,000 ₪ ).

הנתבעות טוענות כי בכל הקשור להשגות לדרישות הוועדה לתכנון ובניה קיים הליך השגה מינהלי שהינו פניה לוועדת הערר, ולפיכך מנועה התובעת מלתבוע פיצויים הנטענים על ידה שעה שלא הגישה ערר על החלטות הוועדה.

הנתבעות טוענות כי חיוב התובעת בתשלומים שפורטו בכתב התביעה נעשה כדין ובהתאם לצורכי הבניינים וכל כן יש לדחות את טענותיה מכל וכל.

דיון ומסקנות:

אקדמת מילין:

שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט האזרחי להכריע בתביעות השבה של אגרות והיטלים אשר שולמו לרשות עלתה ונדונה ברע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 (החלטה מיום 12.9.2000) ובפסקי דין נוספים לאחר מכן, וככלל, המצב המשפטי הקיים הוא, שככל ש0מדובר בתביעת השבה, הרי שלבית המשפט האזרחי הסמכות לדון בתביעה:

"כאשר אדם מעונין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד של ביטול או שינוי החלטה מינהלית".

ברע"א 564/07 עיריית פתח תקווה נ' חברת דלק נדל"ן בע"מ (מיום 12.7.2007) (טרם פורסם):

"גם אם יש איפוא פיתוי ל"אחד" את הכל – כל החיובים מטעם רשות מקומית – תחת קורת גג אחת וגם אם ניתן להבין לחלק מנימוקיה של השופטת בבית המשפט המחוזי (כגון ההבחנה בין ביוב לארנונה וכגון שאלת התיישנות), הדברים טעונים הרמוניזציה בידי המחוקק, ואינם יכולים לנוע אנה ואנה."

מכאן, ומאחר והסעד שהתבקש בידי התובעת הינו סעד של השבה, מוסמך בית משפט זה עניינית זה לדון בתביעה.

א.היטל ניקוז: